שיעור 1 מתוך 10 · 6 דקות · English
מהו טארוט ומה הוא לא
מתחילים בקלפים, במעט היסטוריה ובשאלה שאפשר באמת לבחון.
מתחילים בתמונה ובשאלה
בחפיסת טארוט יש 78 קלפים, ויש לה מבנה שאפשר ללמוד. בקריאה שולפים קלפים ומפרשים אותם ביחס לשאלה. התמונות והמשמעויות המסורתיות שלהם מציעות נקודות מוצא לבחינת מצב, למתן שם לרגשות ולמחשבה על דרכי פעולה אפשריות.
נניח שהשאלה היא ״מה יעזור לי להרגיש יותר חיבור לאחרים השבוע?״ ונשלף הקלף שלושה גביעים. שלוש דמויות מרימות יחד את הגביעים שלהן. התמונה עשויה לעורר מחשבות על חברות, על הנאה משותפת או על נכונות לקבל תמיכה. צעד מעשי יכול להיות להזמין חבר או חברה להליכה.
החיבור הזה נוצר מכמה דברים שפועלים יחד. מתבוננים בתמונה, לומדים משמעות מקובלת, חושבים על נסיבות החיים ומחליטים מה ראוי לתשומת לב. אפשר ללמוד כל אחד מהחלקים האלה. אפשר גם לבדוק את משמעות הקלף תוך כדי הקריאה.
אנשים מגיעים לטארוט עם אמונות שונות. יש שניגשים אליו בדרך רוחנית, יש שבדרך פסיכולוגית, ויש שרואים בו עיסוק יצירתי. הקורס הזה מלמד גישה של התבוננות, עם תשומת לב לפרטים ומקום לאי־ודאות. סקרנות מספיקה כדי להתחיל.
היסטוריה קצרה של הקלפים
הטארוט התפתח באיטליה במאה ה־15 כמשחק קלפים. בחפיסות המוקדמות היו ארבע סדרות וקבוצה של קלפי שליט מיוחדים (טראמפים, קלפים שגוברים על הסדרות במשחק). קלפים מצוירים ששרדו משקפים את תרבות חצרות האצולה בתקופת הרנסנס. המבנה המוכר של הטארוט צמח מתוך המסורת הזאת של קלפי משחק. מוזיאון המטרופוליטן לאמנות מתאר את הקלפים המוקדמים האלה ואת השימוש בהם במשחקים. לקריאת ההיסטוריה של הטארוט באתר המוזיאון.
הקשר לניבוי עתידות התפתח מאות שנים לאחר מכן, בצרפת של סוף המאה ה־18. בשנת 1781 טען המלומד אנטואן קור דה ז׳בלן, ללא ראיות, שהקלפים שימרו חוכמה מצרית עתיקה. בתוך שנים אחדות החל אטייה, קורא בקלפים מפריז, לפרסם חפיסות טארוט ומדריכים לניבוי עתידות. כותבים שעסקו בתורת הנסתר בצרפת ובאנגליה המשיכו לפתח את הרעיונות האלה לאורך המאה ה־19. ספריית ומוזיאון מורגן מתארים את השינוי הזה בסקירה על הטארוט ותורת הנסתר. לקריאת הסקירה של מורגן.
התמונות שנלמד בקורס מבוססות על חפיסת ריידר-וייט-סמית׳ משנת 1909. פמלה קולמן סמית׳ יצרה את האיורים בהכוונתו של ארתור אדוארד וייט, והוצאת ויליאם ריידר ובנו מלונדון פרסמה את החפיסה בדצמבר 1909. ספרו הנלווה של וייט, המפתח המצויר לטארוט, יצא בעקבותיה בשנת 1910, אף שבעמוד השער שלו מופיעה השנה 1911. הכללת שמה של סמית׳ בשם החפיסה נותנת הכרה לאמנית שאת תמונותיה נלמד לאורך השיעורים. מוזיאון ויטני מתעד את החפיסה ואת הזמנת העבודה מסמית׳ בשנת 1909. לקריאת טקסט התערוכה של ויטני.
חפיסות מודרניות רבות מציעות עיבודים לעיצובים האלה. כשאנחנו מתארים תמונה, הכוונה היא לתמונה בחפיסת ריידר-וייט-סמית׳. בחפיסה שבידינו ייתכן שדמות, סביבה או סמל ייראו אחרת, ולכן כדאי לעצור לרגע ולהשוות לתמונת המקור.
קריאה שמשאירה מקום לבחירה
קריאה להתבוננות מתחילה בשאלה שאפשר לבחון. ״איך אוכל להתכונן לשיחה הזאת?״ היא שאלה שנותנת לנו עם מה לעבוד. אפשר לחשוב על הציפיות שלנו, על הרגלי התקשורת ועל הצעדים הבאים.
שאלה על עתיד קבוע מראש עלולה לצמצם את המבט מהר מדי. כששואלים ״האם אקבל את העבודה?״, כל פרט עלול להתחיל להיראות כמו פסק דין. ניסוח מחדש של השאלה עוזר לזהות על מה אפשר להשפיע.
| שאלה שאולי עולה בתחילת הקריאה | ניסוח להתבוננות שאפשר לנסות |
|---|---|
| האם אקבל את העבודה? | מה אוכל לחזק לפני הריאיון? |
| מה חבר או חברה חושבים עליי בסתר? | אילו הנחות יש לי לגבי החברות הזאת? |
| האם הפרויקט שלי יצליח? | מה זקוק לתשומת לב במהלך פיתוח הפרויקט הזה? |
כדאי להשאיר את ניסוח הפרשנות פתוח. ״זה עשוי לרמוז על…״ ו״מעניין איפה…״ עוזרים לבחון רעיון לפני שמקבלים אותו. כדאי לבדוק את הרעיון מול מה שידוע לנו בפועל.
בקלף שלושה גביעים, למשל, חברות עשויה להיות נושא רלוונטי. נסיבות החיים עשויות להעלות גם תחושה של הישארות מחוץ לקבוצה. יש מקום לבחון את שתיהן. התמונה לבדה אינה יכולה לקבוע מה אדם אחר מרגיש או מתכוון בסתר.
אפשר לקרוא עוד על הגישה הזאת במדריך שלנו לטארוט ולניבוי עתידות.
להפוך פרשנות למשהו מעשי
בקלף שמונה מטבעות נראית דמות יושבת, שעובדת בכלים ליצירת מטבעות. העבודה החוזרת ונשנית ממלאת את התמונה. פרשנות מקובלת לקלף עוסקת בתרגול, במיומנות בעבודת יד ובפיתוח יכולת.
נניח שהשאלה היא ״איך אוכל לגשת ללימוד בישול?״ הקלף עשוי להציע לחזור על מתכון פשוט אחד ולשים לב למה שמשתפר. אם כבר מתרגלים כל הזמן, הוא עשוי להזמין אותנו לבחון את איכות המשוב שאנחנו מקבלים.
אותו קלף יכול לעזור לבחון שאלות שונות, כי ההקשר משתתף בעיצוב המשמעות. כדאי לשמור על קשר בין הפרשנות לבין התמונה, המסורות של הקלף והשאלה שנשאלה. אחר כך אפשר לבחור פעולה קטנה שאפשר יהיה להעריך את תוצאותיה בהמשך.
איך הקורס בנוי
השיעורים הבאים נותנים מסגרת לזיהוי הקלפים. נלמד את מבנה החפיסה, נכיר את הארקנה הגדולה ונבחן את הסדרות, המספרים וקלפי החצר. הדפוסים האלה מקלים להבין ולזכור את משמעותו של כל קלף.
אחר כך נתרגל קריאה של תמונות, נבחר גישה לקלפים במצב הפוך ונלמד לשלב קלפים בפריסות. השיעור האחרון עוסק בשאלות, בכתיבה ביומן ובקריאה רגישה לעצמנו ולאחרים.
כדאי להתקדם בשיעורים לפי הסדר ולנסות כל תרגיל בדרך. אפשר לשמור מחברת או מסמך פשוט עם השאלה, הקלף, הדברים שראינו והתגובה שלנו. ככל שההבנה מתפתחת, כדאי לחזור לרשומות קודמות. ייתכן שפרט שחמק מאיתנו יקבל משמעות בהמשך.
בסוף כל שיעור יש שלוש שאלות לבדיקת ההבנה. אפשר לחזור לכל הסבר לפני שממשיכים. מתחילים בשיעור 2, 78 הקלפים, ומקדישים זמן להחזיק את הקלפים או לעיין בהם תוך כדי הלמידה.