טארוט ויצירתיות: תרגילים, השראה ופריסה לחסימה יצירתית
הקלפים הם 78 תמונות קטנות מלאות אנשים, מזג אוויר וחפצים, ולכן הם מקור נדיב לרעיונות כשהדף נשאר ריק.
איורי הקלפים בעמוד הם יצירה מקורית של Emberlune, בהשראה חופשית של חפיסת ריידר-וייט-סמית' מ־1909. התיאורים במאמר מתייחסים לקלפים המקוריים.
מי שנתקעו בסיפור, בציור, בשיר או בפרויקט שחשוב להם יכולים להיעזר בטארוט בדרך רגילה מאוד: הוא נותן תמונות. כל קלף הוא סצנה קטנה עם דמות, תנועה, נוף וכמה חפצים מוזרים. שולפים קלף אחד, ופתאום יש משהו להגיב אליו במקום דף ריק.
זו ההבטחה הכנה. הקלפים לא יגידו אם הרומן יימכר, או אם "נועדנו" לעסוק באמנות. מה שהם כן יכולים לעשות הוא לשבור את הלולאה של בהייה באותו חלל ריק, לתת לדמיון אילוץ להתמודד מולו, ולעודד אותנו לשאול שאלות טובות יותר על הסיבה שהעבודה מרגישה תקועה. בהמשך: שלושה תרגילים, פריסה קצרה לחסימה יצירתית ושישה קלפים שעולים לעתים קרובות בשיחות על יצירה.
למה תמונות אקראיות עוזרות כשנתקעים
דף ריק מציע את כל האפשרויות בבת אחת, וזה יכול לשתק. קלף אחד מצמצם את האפשרויות. פתאום לא כותבים "סיפור", אלא כותבים על מישהו שמחזיק גביע שדג מציץ מתוכו. המחשבה מתחילה לשאול מי, למה ומה הלאה, ומהשאלות האלה מתחילה העבודה.
סופרים משחקים כך עם הטארוט כבר זמן רב. איטלו קלווינו בנה את טירת הגורלות המצטלבים (The Castle of Crossed Destinies) סביב נוסעים שאינם יכולים לדבר, ומספרים את סיפוריהם בעזרת קלפי טארוט שהם מניחים על שולחן. אין צורך בשאפתנות כזאת. מספיקים חפיסה, מחברת ועשר דקות.
גם המשמעויות המסורתיות אינן הכרחיות: בעבודה יצירתית התמונה חשובה יותר ממילת המפתח. למי שרוצים רקע, יש את קורס הטארוט ואת מילון מונחי הטארוט.
שלושה תרגילים לכתיבה, לאמנות ולכל מי שנתקעו
1. לבנות דמות מקלף חצר
כל קלף חצר הוא דיוקן: שישה עשר כאלה, מהנסיך ועד המלך בכל סדרה. לשלוף אחד באקראי ולהתייחס לדמות כאל אדם שפוגשים בפעם הראשונה. לתאר רק את מה שרואים: בגדים, יציבה, לאן הדמות מביטה, מה היא מחזיקה, איך נראית האדמה שמאחוריה. ואז להתחיל להמציא. מה היא רוצה? מה היא מסתירה? מה לעולם לא תאמר בקול?
2. לספר סיפור משלושה קלפים
לערבב, לשלוף שלושה קלפים ולהניח אותם משמאל לימין: התחלה, אמצע וסוף. קודם לכתוב את הגרסה הפשוטה ביותר, משפט אחד לכל קלף. אחר כך לשכתב, ולתת לקלפים להתווכח זה עם זה. אם הקלף האמצעי לא מסתדר עם האחרים, החיכוך הזה מועיל: סיפורים צריכים תפנית.
אפשר להוסיף אילוץ: להשתמש רק בחפצים שבקלפים, לספר מנקודת המבט של דמות ברקע או של בעל חיים, או לכתוב את הסיפור כמכתב. המדריך שלנו לקריאת צירופי קלפים מציע עוד דרכים לתת לשתי תמונות לדבר זו עם זו.
3. לוח השראה מסדרה אחת
להוציא את כל ארבעה עשר הקלפים של סדרה אחת ולהניח אותם כשפניהם כלפי מעלה. לא לקרוא אותם, רק להסתכל. לרשום צבעים, מזג אוויר, חומרים, תנועות וחפצים שחוזרים. הגביעים מלאים מים, מהזרמים שנשפכים מאס הגביעים ועד הים שמאחורי נסיך הגביעים. בחרבות יש שמיים רחבים ועננים בתנועה. המטבעות חוזרים שוב ושוב לגנים, לבתי מלאכה ולמטבעות. המטות עשויים עץ חי, ועלים עדיין צומחים עליו.
לכתוב עשרה שמות עצם וחמישה צבעים מהקלפים שעל השולחן, ולהשתמש בהם כפלטה: לסקיצה, לשיר, לפלייליסט, לתפאורה של סצנה. זה עוזר כשכבר יודעים מה האווירה, אבל עוד לא את הפרטים.
פריסת שלושה קלפים לחסימה יצירתית
כשהבעיה היא לא מחסור ברעיונות אלא תחושת תקיעות סביב העבודה עצמה, פריסה קצרה יכולה לעזור לחשוב על זה. לערבב, לשאול משהו כמו "מה יעזור לי להתניע את הפרויקט הזה?" ולפרוס שלושה קלפים.
- איפה האנרגיה שלי. איזה חלק בי עדיין מתעניין, סקרן או ער?
- מה עומד בדרך. פחד, הרגל, לוח זמנים, רף שעוד אי אפשר לעמוד בו.
- דרך קטנה אחת להתחיל. משהו שאפשר לעשות ברבע שעה, היום או מחר.
לקרוא כל קלף קודם לפי התמונה שלו, ולשאול איך הוא מתחבר למצב האמיתי שלנו. העמדה האחרונה עובדת הכי טוב כשהיא הופכת לפעולה מוחשית: לכתוב פסקה גרועה אחת, לשרטט רק את הידיים, לפתוח את הקובץ ולתקן שורה אחת. מי שרוצים להתאים את העמדות ימצאו הסבר במדריך שלנו ליצירת פריסה משלנו, ועוד פריסות בדף פריסות הטארוט.
קלפים שמדברים אל עבודה יצירתית
כל קלף יכול להצית רעיון, אבל יש תמונות שנראות כאילו נוצרו בשביל מי שיוצרים. הנה הן, כפי שהן מצוירות בחפיסת ריידר-וייט-סמית׳. הפירושים משתנים בין קוראים, וכדאי לשמור את מה שעוזר.
אס המטות
יד יוצאת מענן ואוחזת מטה עץ עבה שעדיין מצמיח עלים ירוקים, ובמרחק טירה על גבעה. וייט מונה בין משמעויותיו ״בריאה, המצאה, יוזמה״. למי שנתקעו ביצירה, הפרט ששווה לשים לב אליו הוא שהעץ חי. הרעיון לא צריך להיות גמור; הוא רק צריך לצמוח. עוד בדף אס המטות.
הקוסם
מאחורי שולחן, דמות צעירה מרימה מטה גבוה ומצביעה באצבע אחת אל הקרקע, ולפניה מונחים גביע, חרב, מטבע ומטה. ורדים ושושנים צומחים סביב השולחן. מבחינה יצירתית, זה הקלף של שימוש במה שכבר יש. כנראה אין צורך באפליקציה חדשה, במחברת חדשה או בקורס לפני שמתחילים. הכלים כבר על השולחן. עוד בדף הקוסם.
הקיסרית
אישה עטורת כתר יושבת על כריות רכות בין עצים, שדה תבואה מבשילה לרגליה ומפל מים מאחוריה. שום דבר כאן אינו ממהר. קוראים רבים מקשרים אותה לשפע ולצמיחה, ובעבודה יצירתית היא יכולה להזכיר את העונות האיטיות: יש פרויקטים שזקוקים למנוחה, לאוכל, להליכות ולזמן לפני שהם מוכנים. היא מופיעה גם במסה שלנו על הקיסרית והדאגה לעצמנו, ובדף הקלף הקיסרית.
שלושה מטבעות
בתוך קשת אבן, דמות של בעל מלאכה עומדת על ספסל ועובדת על הבניין, ושתי דמויות נוספות מתייעצות איתה, ואחת מהן מחזיקה משהו שנראה כמו תוכנית משורטטת. וייט מתאר ״פַּסָּל בעבודתו במנזר״. זה הקלף של שיתוף פעולה ושל מיומנות שנבנית לאורך זמן: לבקש משוב, להראות עבודה לא גמורה, להתייחס לתרגול יצירתי כאל מקצוע שמשתפרים בו. עוד על שלושה מטבעות.
נסיך הגביעים
דמות צעירה בטוניקה מעוטרת פרחים עומדת ליד הים, ומביטה בהפתעה קלה בדג שהוציא את ראשו מהגביע שבידה. התיאור של וייט מסתיים בשורה יפה: ״אלה תמונות הנפש הלובשות צורה״. זה הקלף של הרעיון המשונה שמגיע בלי הזמנה. כדאי לכתוב אותו לפני שמחליטים אם הוא מטופש. עוד על נסיך הגביעים.
שבעה גביעים
צללית כהה עומדת מול שבעה גביעים שמרחפים בעננים, וכל גביע מציע חזון משלו: תכשיטים, נחש, טירה, דרקון, זר, פנים ודמות זוהרת עטופה בצעיף. וייט מקשר את הקלף לדמיון ול״דברים הנראים בזכוכית ההתבוננות״, ומציין שאין בו רמז לשום דבר קבוע. למי שיוצרים, זו אזהרה ידידותית מפני יותר מדי רעיונות בבת אחת. לבחור גביע אחד לעכשיו. האחרים עוד יחכו שם. עוד על שבעה גביעים.
לשמור על קלילות
חסימה יצירתית קשורה לעתים קרובות בעייפות, בדאגה, בכסף, באבל או פשוט בחיים מלאים. קלף לא יכול לתקן את כל אלה, ואנחנו לא חייבים לחפיסה פריצת דרך. אם שליפה מרגישה מייאשת, אפשר להחזיר את הקלף ולשלוף השראה אחרת, או לסגור את החפיסה ולצאת להליכה. אם מתחת לחסימה מסתתר משהו כבד יותר, דף הבטיחות שלנו והמסה על טארוט וחרדה עשויים להיות מקום עדין יותר להתחיל בו.
מי שרוצים לנסות כבר היום יכולים לשלוף קלף יומי ולכתוב עשר דקות על האדם או על החפץ שבו. כדאי לשמור את מה שנוצר, גם כשהוא גולמי. מחברת מתאימה לזה, וכך גם תבניות היומן שלנו; באפליקציית אמברלון, לונה שומרת כל קריאה ביומן, כך שקל למצוא שוב בחודש הבא את האביר עם המטבע שלא נמסר. המטרה פשוטה: דף אחד יותר ממה שהיה אתמול.


