מה ההבדל בין טארוט לקלפי אורקל?

הנה התשובה הקצרה. טארוט הוא שיטה, וקלפי אורקל הם פורמט. כל חפיסת טארוט בנויה לפי אותו מבנה של 78 קלפים: 22 קלפים בארקנה הגדולה ו־56 קלפים בארקנה הקטנה, שמחולקים לארבע סדרות. רוב מה שלומדים עם חפיסת טארוט אחת עובר גם לחפיסה הבאה. בחפיסת אורקל יכול להיות כל מספר של קלפים, בכל נושא ובכל סידור שהיוצרים שלה בוחרים, והחוברת שמצורפת אליה היא בדרך כלל המפתח העיקרי להבנת הקלפים.

אף אחד משני סוגי החפיסות אינו אמיתי יותר, חזק יותר או מדויק יותר מהשני. אף אחד מהם לא יכול לומר מה עומד לקרות, ואף אחד מהם לא יכול להראות מה אדם אחר חושב. שניהם אוספים של תמונות שאפשר להיעזר בהן כדי להאט ולהתבונן במצב שלנו. ההבדל האמיתי הוא כמה מבנה אנחנו רוצים בזמן שאנחנו עושים את זה.

מה הופך חפיסה לחפיסת טארוט

לחפיסת טארוט יש שני חלקים. הארקנה הגדולה כוללת 22 קלפים שממוספרים מ־0 עד 21. הראשון הוא השוטה והאחרון הוא העולם. בקלפים האלה מופיעים דמויות ונושאים גדולים ומוכרים: האוהבים, המוות, הכוכב, השמש.

הארקנה הקטנה כוללת 56 קלפים בארבע סדרות. במסורת הנפוצה ביותר הסדרות הן מטות, גביעים, חרבות ומטבעות, אבל יש חפיסות שמשתמשות בשמות אחרים. למשל, הסדרה שנקראת באנגלית בדרך כלל Pentacles מופיעה בחלק מהחפיסות בשם Coins. כל סדרה עוברת מאס ועד עשר, ואחר כך באים ארבעה קלפי חצר, שנקראים בדרך כלל נסיך, אביר, מלכה ומלך. ארבע סדרות של ארבעה־עשר קלפים הן יחד 56 קלפים.

קלפי הטארוט נוצרו לראשונה בשביל משחק קלפים באיטליה של המאה החמש־עשרה. הקריאה בהם כדי למצוא משמעות התחילה הרבה יותר מאוחר. חפיסות מודרניות רבות הולכות בעקבות התמונות של חפיסת ריידר-וייט-סמית׳, שאיירה פמלה קולמן סמית׳ ויצאה לאור ב־1909. החפיסה הזאת נתנה לכל קלף ממוספר בארקנה הקטנה סצנה שלמה, במקום דוגמה פשוטה של סמלי הסדרה. זו הסיבה שבחפיסות רבות כיום מופיעה סצנה שלמה, ולא רק סמלי הסדרה, בקלפים כמו אס הגביעים או עשר חרבות.

ההשפעה המעשית של מבנה משותף היא שפה משותפת. ספר, פריסה או מילון מונחים שנכתבו עבור חפיסת טארוט אחת יתאימו ברובם גם לחפיסה אחרת. הקוראים עדיין חלוקים, לפעמים מאוד, לגבי מה שקלף מסוים מציע, ובחירות של אמן יכולות לשנות את האווירה של קלף. ובכל זאת, את שלושה גביעים אפשר לזהות בקלות מחפיסה לחפיסה.

מה הופך חפיסה לחפיסת אורקל

״חפיסת אורקל״ היא תווית רחבה ולא מסורת אחת. אין מספר קבוע של קלפים, אין סדרות שחייבות להופיע ואין מערכת שמות משותפת. חפיסה אחת יכולה להיבנות סביב צמחים, ואחרת סביב בעלי חיים, עונות השנה, צבעים או משפטי עידוד קצרים. על קלפי אורקל רבים מודפסים מילה או צירוף קצר, כך שהמשמעות המוצעת מופיעה ממש מתחת לתמונה.

מכיוון שכל חפיסה היא מערכת בפני עצמה, לחוברת יש חשיבות רבה. לקלף שנקרא ״מנוחה״ בחפיסת אורקל אחת אין שום קשר לקלף שנקרא ״מנוחה״ בחפיסה אחרת, מלבד מה ששני היוצרים חלקו במקרה. כשמתחילים לעבוד עם חפיסת אורקל חדשה, מתחילים מההתחלה, עם התמונות שלה ועם החוברת שלה.

לכן קל להתחיל עם קלפי אורקל. אפשר לפתוח את הקופסה, לקרוא את הקלף ואת הערך שלו בחוברת, ותוך כמה דקות כבר יש על מה לחשוב. המשמעות היא גם שעומק החוויה תלוי מאוד בחפיסה המסוימת ובמידת המחשבה שהושקעה ביצירתה.

טארוט וקלפי אורקל זה לצד זה

למי מתאים כל סוג

אין כאן בחירה לא נכונה, והרבה אנשים מחזיקים בבית את שני הסוגים. אלה נטיות, לא כללים.

טארוט עשוי להתאים למי שנהנים ללמוד שיטה בהדרגה, אוהבים תמונות עם הרבה פרטים קטנים לגלות, או רוצים לעבוד עם פריסות שבהן כל מיקום שואל שאלה משלו. הטארוט גם לא מסיט את המבט מהקושי. קלפים כמו המגדל ועשר חרבות מציגים רגעים קשים בלי לייפות אותם, ויש מי שמוצאים ערך בכנות הזאת, כי גם בחיים יש רגעים קשים. למי שרוצים דרך עדינה פנימה, קורס הטארוט שלנו והמדריך לשבוע הראשון מתקדמים לאט.

קלפי אורקל עשויים להתאים למי שרוצים להתחיל כבר היום בלי ללמוד, מעדיפים חפיסה שבנויה סביב נושא שכבר יש לו משמעות בשבילם, או עוברים תקופה שבה תמונות רכות יותר מרגישות נעימות ועדינות יותר מחפיסת טארוט מלאה. הסיבה האחרונה היא סיבה טובה לגמרי.

הסתייגות כנה אחת לגבי קלפי אורקל: מסר שמודפס במילים בטוחות יכול להרגיש כמו הוראה. ועדיין, זו רק הצעה. מותר לקרוא קלף שכתוב עליו ״לשחרר״ ולהחליט שבמצב שלנו, דווקא להחזיק הוא הצעד הנבון יותר בינתיים.

והסתייגות אחת לגבי טארוט: 78 קלפים יכולים להרגיש כמו הרבה. לא צריך להכיר את כולם לפני שמתחילים. קלף שמחפשים היום הוא קלף שנזכור בחלקו בחודש הבא, וכך רוב האנשים לומדים.

להיעזר בכל אחת מהחפיסות להתבוננות

אותם כמה הרגלים הופכים את שני סוגי החפיסות למועילים יותר ולמדאיגים פחות.

• לשאול על עצמנו. שאלה כמו ״מה כדאי לי לראות בדרך ההתמודדות שלי עם זה?״ נותנת יותר חומר לעבודה משאלה על מה שאדם אחר מרגיש או על מה שיקרה. ברשימת השאלות שאפשר לשאול את הקלפים יש עוד הרבה שאפשר לאמץ.
• להתבונן לפני שקוראים. להקדיש רגע לתמונה לפני שפונים לחוברת או למשמעות כלשהי. מה שבולט לעין ראשון אומר לפעמים משהו על המקום שבו תשומת הלב שלנו כבר נמצאת.
• להתייחס למשמעויות כאל הצעות. ערך בחוברת או משמעות של קלף מציעים דרך אחת להיכנס. אם חלק מתאים וחלק לא, אפשר לשמור את החלק שמתאים.
• לכתוב. שורה או שתיים במחברת הופכות שליפה חולפת למשהו שאפשר לחזור אליו. תבניות ליומן טארוט יכולות לעזור כשדף ריק מרגיש כמו יותר מדי.
• לעצור כשזה מפסיק לעזור. אם שמים לב ששולפים קלף אחרי קלף כדי להרגיע דאגה, כדאי להניח את החפיסה בצד להיום. בדף הבטיחות יש עוד על שמירה על תרגול עדין.

לנסות טארוט בלי לקנות כלום

מי שסקרנים לגבי טארוט אבל עוד לא מוכנים לבחור חפיסה יכולים לנסות קודם קריאת טארוט חינמית או לשלוף את הקלף היומי ברשת, ולראות אם המבנה מדבר אליהם. מי שמשתמשים באפליקציית אמברלון יכולים לשמור בה כל קריאה, וגם את השיחה עם לונה עליה, כדי לחזור אחר כך ולראות איזה קלף יצא ומה עשינו איתו.

יהיו אשר יהיו הקלפים שיגיעו בסוף לידיים שלנו, החלק המועיל קורה באותו מקום: בכמה הדקות השקטות שבהן מתבוננים בתמונה ושואלים את עצמנו שאלה כנה.