טארוט אחרי פרידה: דרך עדינה להיעזר בקלפים בזמן ההחלמה
מתי קריאה עוזרת, מתי היא מחמירה את המצב בלי שנרגיש, ופריסה של שלושה קלפים לשבועות שאחרי סיום קשר.
איורי הקלפים בעמוד הם יצירה מקורית של Emberlune, בהשראה חופשית של חפיסת ריידר-וייט-סמית' מ־1909. התיאורים במאמר מתייחסים לקלפים המקוריים.
אחרי פרידה, הרבה אנשים מוצאים את עצמם מערבבים קלפים בחצות. השאלה היא בדרך כלל גרסה כלשהי של זה באמת נגמר?, וזו בדרך כלל הקריאה השלישית או הרביעית של הערב. אם זה נשמע מוכר, יש עוד הרבה אנשים באותו מקום, ולא עשינו שום דבר רע. הרצון לקבל תשובה כששום דבר לא מובן הוא טבעי לגמרי.
זה גם המקום שבו הטארוט עלול להפסיק לעזור. המאמר הזה עוסק בדרך להיעזר בקלפים שתומכת בהחלמה ומאפשרת לה להתקדם. נבחן מה קריאה יכולה באמת להציע אחרי סיום קשר, אילו סימנים מעידים שהיא הפכה למשהו אחר, ופריסה קטנה שמתאימה לשבועות שאחרי פרידה.
מה קריאה יכולה להציע עכשיו
האבל שאחרי פרידה מערער אותנו בין השאר כי כל כך קשה לתת לו שם. עצב, הקלה, כעס ובדידות יכולים להופיע כולם באותו אחר צהריים. הכוח האמיתי של הטארוט בשבועות האלה הוא היכולת לתת מילים למה שאנחנו מרגישים. הוא אינו מקור למידע על מי שהקשר איתם הסתיים.
אפשר להתבונן בקלף חמישה גביעים. דמות עטופה בגלימה עומדת בראש מורכן מעל שלושה גביעים שנשפכו. מאחוריה שני גביעים עדיין עומדים, וגשר חוצה את הנהר לעבר טירה קטנה. אחרי פרידה, המפגש עם הקלף הזה עשוי להיחוות כאילו מישהו צייר בדיוק את המקום שבו אנחנו נמצאים. כל תשומת הלב, באופן מובן לגמרי, נתונה למה שאבד, ושאר החיים ממתינים בשקט מאחור.
קלף כזה לא מתקן דבר. ובכל זאת, הוא עושה שלושה דברים שיכולים לעזור. הוא נותן שם לרגש, ולעיתים קרובות זה מקל מעט על ההצפה. הוא מזכיר שהתחושה היא חלק מחוויה אנושית עתיקה ומשותפת, ואכן כך הדבר. ובדרך כלל יש בו פרט, כמו שני הגביעים שנותרו עומדים, שמפנה בעדינות את המבט אל מה שיכול לבוא בהמשך.
כשהחפיסה מקשה עלינו
יש דפוס שכדאי להכיר, כי הוא נפוץ כל כך.
לשאול שוב ושוב על הצד השני. ״הוא מתגעגע אליי?״ ״היא יוצאת עם מישהו?״ ״נחזור להיות יחד?״ הטארוט לא יכול לדעת מה עובר בראש של אדם אחר, וקריאות שמתיימרות לעשות זאת נוטות לטלטל אותנו בין תקווה לייאוש. אם רוב הקריאות עוסקות במה שחושבים מי שנפרדנו מהם, הקלפים הפכו לדרך להישאר בתוך הקשר אחרי שכבר נגמר.
לשלוף עד שהתשובה משתנה. כשמערבבים שוב כי הקלף לא מצא חן בעינינו, הקריאה הופכת לחיפוש אחר סיבה לקוות. והחיפוש הזה מתיש.
להיעזר בקריאות כדי להימנע מהרגש. לפעמים קריאה היא דרך לחשוב על האבל במקום להרגיש אותו. אם שמים לב שבכל פעם שהעצב עולה היד נשלחת אל החפיסה, אולי כדאי לנסות קודם משהו פשוט יותר: לצאת להליכה, להתקשר למישהו קרוב, ללכת לישון מוקדם.
אפשר להמשיך לקרוא גם אם משהו מזה מוכר. השאלה שאנחנו מביאים לקריאה חשובה עכשיו יותר מתמיד. כלל פשוט יכול לעזור: לעת עתה, למקד את הקריאה בעצמנו. את המחשבות והרגשות של הצד השני להשאיר מחוץ לקריאה.
פריסה של שלושה קלפים אחרי סיום קשר
זו פריסה קטנה שנועדה לשבועות הראשונים אחרי סיום קשר. לערבב כשהפרידה במחשבותינו, ולהניח שלושה קלפים בשורה.
| עמדה | השאלה שהיא שואלת |
|---|---|
| 1. על מה האבל שלי | מה בדיוק חסר לי? (לעיתים קרובות זה כולל גם שגרה, עתיד שדמיינתי או גרסה של עצמי, מעבר לאדם עצמו.) |
| 2. מה נשאר איתי | מה קיבלתי מהקשר הזה שממשיך איתי הלאה? |
| 3. מה נחוץ לי עכשיו | מה יעזור לי יותר מכול בשבוע או בשבועיים הקרובים? |
כדאי לשים לב גם למה שנשאר מחוץ לפריסה. אין בה עמדה לרגשות של הצד השני ואין קלף ״תוצאה״. זו בחירה מכוונת. כל עמדה עוסקת במשהו שאפשר באמת לעשות איתו משהו.
קלפים שמדברים אל התקופה הזאת
הסיכוי של כל אחד מהקלפים האלה להופיע אחרי פרידה זהה לסיכוי שלו להופיע בכל זמן אחר. אבל כשאחד מהם עולה בקריאה, הוא נוטה לדבר באופן ישיר מאוד אל השבועות שאחרי סיום קשר.
שלוש חרבות. לב ששלוש חרבות מפלחות אותו על רקע שמים גשומים. זו התמונה הישירה ביותר של לב שבור בחפיסה, ולפעמים יש הקלה בכך שהכאב מקבל שם ברור כל כך. הקלף נותן תוקף לכאב. הוא אינו אומר שהכאב יישאר לתמיד.
שש חרבות. משיט סירה מעביר נוסעים על פני המים לעבר חוף שקט יותר. זה קלף של התקדמות איטית, גם כשעדיין לא מרגישים ש״זה מאחורינו״. המסה שש חרבות: להמשיך הלאה, לאט מתבוננת בו מקרוב.
שמונה גביעים. דמות מתרחקת מגביעים ערוכים ופונה אל ההרים. אם היוזמה לעזוב באה מאיתנו, הקלף יכול לדבר אל האבל המוזר שבעזיבת משהו שנבנה בקפידה.
המוות. הקלף עוסק בסיום שכבר התרחש ובשמש שממשיכה לזרוח באופק שלו. אין בו סימן לאסון שעתיד לבוא. במאמר המעמיק על המוות אנחנו מתבוננים בו בפירוט.
הכוכב. תקווה שחוזרת, לעיתים קרובות בשקט. בשבועות שאחרי סיום קשר, נהוג לקרוא בו סימן לכך שההחלמה כבר החלה, גם אם עדיין לא מרגישים ככה.
לכתוב את הדברים
פרידות משבשות את הזיכרון. בימים קשים הכול נראה חסר תקווה. בימים טובים קל לשכוח כמה היה קשה. כמה שורות אחרי כל קריאה יוצרות תיעוד חומל ומדויק יותר מהזיכרון. אפשר לכתוב אילו קלפים נשלפו, מה הרגשנו ומה החלטנו לעשות. קריאה ברשומות האלה כעבור חודש היא אחת הדרכים הברורות ביותר לראות שיש תנועה, גם כשלא מרגישים אותה. במדריך לכתיבת יומן טארוט יש דרך לעשות זאת בשתי דקות.
מתי להניח את הקלפים
אם שמים לב שקוראים פעמים רבות ביום, שאחרי הקריאות החרדה גדולה יותר משהייתה לפניהן, או שאי אפשר לקבל שום החלטה בלי קריאה, כדאי לקחת הפסקה מהחפיסה לזמן מה. ההפסקה לא גורעת דבר, והקלפים יחכו לנו כשנחזור.
אם עולות מחשבות על פגיעה עצמית, בבקשה לפנות עכשיו לקו סיוע נפשי, כמו ער״ן בטלפון 1201, או לשירותי החירום: מד״א בטלפון 101 או משטרה בטלפון 100. אם סיום הקשר היה כרוך בפחד, בשליטה או בפגיעה, או אם קשה לעבור את הימים, בבקשה לפנות לאנשים שיכולים לתת עזרה ששום קלף לא יכול להציע. בדף הבטיחות שלנו יש מקומות שאפשר לפנות אליהם. ולשאלות נוספות בענייני הלב, ברשימת השאלות על אהבה יש חלק שמוקדש לתקופה שאחרי פרידה.
החלמה אחרי סיום קשר היא איטית, ולעיתים רחוקות מתקדמת בקו ישר. קריאה טובה לא תאיץ אותה. היא יכולה להציע מבט בהיר יותר על המקום שבו אנחנו נמצאים, להזכיר לנו מה עדיין יש לנו, ולעזור למצוא דבר אחד מיטיב שנוכל לעשות למען עצמנו עכשיו.





