מכתב לעצמי

למה לכתוב לעצמי

רובנו עדינים יותר עם אחרים מאשר עם עצמנו, וזוכרים טוב יותר את הכישלונות מאשר את הדרך שכבר עשינו. מכתב קצר שנכתב היום הוא תיעוד קטן וכן של נקודה בזמן: ממה פחדנו, למה קיווינו, מה נשאנו איתנו. כשקוראים אותו אחר כך, לא פעם מגלים שהדאגה חלפה, שהתקווה התקרבה, או שהתמודדנו עם יותר ממה שחשבנו.

לא צריך לכתוב משהו עמוק. שלוש שורות מספיקות. אם לא ברור מאיפה להתחיל, אפשר להשלים את המשפטים: עכשיו אני…, אני מקווה שכשהמכתב הזה ייקרא…, חשוב לי לזכור…

מכתב לדוגמה

לעצמי שבעתיד,

עכשיו סוף הסתיו, ויש הרבה עבודה ומעט שינה. הלב קצת כבד אחרי השיחה ההיא עם אמא.

אני מקווה שכשהמכתב הזה ייקרא, יהיו שוב ערבים שקטים, והשיחה ההיא תיראה קטנה יותר.

חשוב לי לזכור: גם בשבוע הזה מצאתי רגע לצאת להליכה. זה נחשב.

והקלף שנשלף איתו, נניח, הוא שש חרבות: סירה קטנה שעוברת לאט אל מים שקטים יותר. המכתב לא צריך להיות יפה. הוא צריך להיות כן.

ביום שהמכתב נפתח

קוראים לאט, ושמים לב מה השתנה ומה נשאר. לפעמים הדאגה כבר חלפה, ולפעמים היא עדיין כאן, וגם זה מידע עדין ששווה לדעת. אפשר לכתוב שורה אחת של תשובה, או לכתוב מכתב חדש באותו היום ולתת לו קלף חדש.